קטע מתוך סיפור חייו של גבי ויטני

קטע מתוך סיפור חייו של גבי ויטני

מאת: סמדר ויצמן - כתיבת סיפורי חיים

מתוך סיפור חייו של גבי ויטני

בית החולים בגטו תפקד איכשהו למרות שחודשיים קודם לכן חוסלו צוותי הרפואה והחולים. בתנאים לא תנאים אמא ילדה אותי בתקופת הקיץ. היה זה יום חמים ה-9 ביולי 1944. כעת, כשהיה עליה להסתתר, עשתה זאת כשהתינוק גבריאל (גבי) בזרועותיה. המזון המועט שבא אל פיה לא הספיק להזין אותה ולא אותי. כמעט ולא היה לה חלב להניק אותי. אישה ששהתה עם אמי במקום מסתור, הניקה את בתה ואותי. מי היא אותה תינוקת? לא הצלחתי לאתר אותה. אכן, באתי לעולם בזמנים קשים בתולדות עמנו בכלל ובהונגריה בפרט, בשנת 1944. באחת האקציות סגרו המליציות הפשיסטיות את הרחובות. אמא יצאה ואותי השכיבה בעגלה, תינוק שזה לא מכבר נולד, הולכת כשהיא דוחפת לפניה את העגלה. אחד הז'נדרמים הבחין בה, למזלה. אותו ז'נדרם, שלא היסס לזרז אנשים ללכת אל מותם, בצעקות, בדחיפות ובקללות, נכמר לבו למראה אישה צעירה הדוחפת עגלה, ולמראה התינוק השוכב בה חסר אונים. אולי איזה ניצוץ של אנושיות נדלק בו והזכיר לו שהוא בן אדם. כמי שהפך לחיית טרף, היה זה אך נס שהוא חמל על אמא ועליי. "תצאי מהשורה, קחי את התינוק ותלכי מפה מהר לפני שמישהו יבחין", הורה לאמא. "כך ניצלו חיי, בזכותך", הזכירה לי אמי מדי פעם.
סיפור חייו של גבי ויטני עומד לצאת לאור בימים הקרובים (בתמונה: גבי ואמו בגטו בודפשט)