מערת המטמון בנחל משמר

הירידה למערה בנחל משמר הייתה מסוכנת. קשורים בחבלים השתלשלנו פנימה.

לפני כן נערך ניסיון ואחד הבחורים האמיצים מסיירת גולני ירד קשור בחבלים. אחר כך האחרים בעקבותיו, קשורים גם הם בחבלים, כולל פסח בר אדון, הארכיאולוג שפיקח על החפירות במערה.

זו לי הפעם השנייה שאני משתתף בחפירות. היה לי הכבוד להיות בין החבלנים שפרצו את הדרך לממצאים במערה בנחל משמר במדבר יהודה.

"למה שלא תנסו למצוא ממצאים בעזרת מגלה מוקשים", שאל והציע האלוף אברהם יפה. ואמנם המכשיר השמיע רעשים. מהרנו להזיז אבנים והתגלה האוצר הידוע כמטמון של נחל משמר. מילות התפעלות נזרקו לחלל. הארכיאולוגים, ואנו החבלנים שסייעו להם מטעם הצבא, לא האמנו למראה עינינו. שרידים שהביאו דרישת שלום מתקופות קדומות היו מוטלים במקום, כאילו רק אתמול נפרדו מהם בעליהם.

מול עינינו הנדהמות כאילו קמו לתחייה אנשי תקופה קודמת. סלים בהם חפצים שונים מהתקופה הכלקוליתית נמצאו במקום. החוקרים שייכו את הכלים ככלי פולחן של מקדש. הכלים עשויים היו מנחושת וברונזה. ראשי אלות מנחושת ומוט וממנו יוצאים ראשי יעלים מקורננים. היו גם כלים אחרים, עשויים משנהב – עגולים ונוצצים. אחרים – עשויים מאבן. חלק מהממצאים נמצאו בתוך כלים דמויי סלים. היה זה מחזה מרהיב, חגיגה לארכיאולוגים.

הכול היה פרוש לפנינו כעדות אילמת לתקופה רחוקה. אני שתמיד אהבתי לטייל באזור והכרתי אותו היטב, ואף באזור המערה הזאת טיילתי רבות, הנה נפל בחלקי לסייע כאן במציאת המטמון הזה.

בידיים רועדות ובלב פועם בדקו הארכיאולוגים את הממצאים.

מגילות גנוזות לא היו שם, אבל בהחלט אוצר אחר.

עזר ויצמן שהגיע למקום התלוצץ כהרגלו: "מדוע אתם צריכים לחפש כאן, במקום נידח? אצלי יש הרבה כאלה. יהיה לכם יותר נוח לחפש בחצר שלי".

סמדר ויצמן:

בעת ביקורי בתערוכה בירושלים, במוזיאון בו הוצגו הממצאים, ניצב צילום גדול בו נראו כל האנשים שהיו נוכחים בעת הפריצה למערה כולל החבלן יוסי שמיר.

אכן זה היה אירוע ראוי להנצחה.