לא מסכים להילחם נגד יהודים
מאת: סמדר ויצמן - סיפורולוגית, כותבת סיפורי חיים
אפרים שטאובר: האם לעצור את אנשי אלטלנה?
למחרת הכרזת המדינה בשבת ה- 15.5.1948 יצאתי לנמל תל אביב, מדדה, צולע ונשען על מקל. ידעתי שהבריטים מתקפלים, רציתי לראות אם עדיין מגיעות אניות.
תוך כדי הליכה בתוך ההמון הרב ברחובות הופיע מולי שלמה שמיר, שהיה המ"פ שלי בבריגאדה.
בלחש סיפר לי שהוא מקים את חטיבה 7 ומודיע לי בו במקום שאני המגויס הראשון. שעון על מקל הצליעה שלי אמרתי לו ללא היסוס, "כן המפקד". הוא סימן לי לגשת לפינה, לא רחוק ממלון דן ברחוב הירקון, הצביע על ג'יפ לבן של האו"ם שעמד שם ואמר לי לקחת אותו (לנו אין עדיין רכבים) ולנסוע לכיוון תחנת הרכבת ללשכת הגיוס. עליתי על הג'יפ שמרגע זה הוחרם לטובתי, הגעתי ללשכת הגיוס והצטרפתי לעשרות אנשים שכבר היו שם וחיכו, ביניהם עשרות עולים חדשים שזה עתה ירדו מאניית מעפילים, פליטי מחנות ההשמדה, ניצולי שואה ואחרים, אלה גויסו מיד לשורות הצבא, לחטיבה 7.
על שמיר הוטלה משימה להקים את חטיבה 7 תוך שבוע בזמן המלחמה. כוחות החטיבה היו אנשי חיל רגלים, שגויסו ממקורות מגוונים: אנשי הבריגאדה, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי ההגנה והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות, מוסעים על שלל כלי רכב, ג'יפים, משוריינים פרי הרכבה עצמית וזחל"מים.
(————————-)
בזמן ההפוגה החטיבה ירדה למרכז, לבסיס האם בעין – שמר, ומחנה שמונים, להתארגנות מחדש. אני מקבל תפקיד של מפקד מחלקה. באותו זמן מתחוללת פרשת אלטלנה "Altalena".
אלטלנה הייתה ספינה של האצ"ל שהובילה נשק, מדים, ציוד רפואי וכ- 930 עולים לישראל.
הספינה מגיעה לחופי הארץ בזמן ההפוגה כשלושה שבועות לאחר שהאצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב בצה"ל עוד בטרם הגיעה הספינה לחופי הארץ הוסכם בין האצ"ל ובין הממשלה שהספינה תעגון בחוף כפר ויתקין. אבל התעוררה מחלוקת לגבי פריקת הנשק וחלוקתו.
מנחם בגין שהיה אז מפקד האצ"ל לא נענה לדרישת הממשלה הזמנית למסור את הנשק לידי צה"ל.
קיבלתי פקודה כמפקד המחלקה לצאת עם המחלקה שלי לכפר ויתקין, לעצור את הספינה ואת החיילים, לקחת את הנשק ולמוסרו לידי צה"ל. סירבתי לפקודה בטענה שאני לא מסכים לצאת לקרב שבו יהודים נלחמים ביהודים. המחלקה שלי תמכה בגישה שלי. בשל לחץ הזמן, מעבירים את הפקודה למחלקה אחרת בחטיבה, וזאת יוצאת לקרב הנודע שבין אנשי אצ"ל לחיילי צה"ל. במחלקה זו היה בן דודי בונדי הקטן. אותנו משאירים במחנה, עצורים, בשלב זה. אמרו שיטפלו בנו בשלב מאוחר יותר.
באנייה אלטלנה מגיע לארץ בן דודי בונדי הגדול. כך יוצא שבונדי הקטן יוצא לקרב ועליו להילחם בבן דודו בונדי הגדול. כשהם ראו זה את זה, הם השליכו את הנשק, התחבקו והתנשקו.
(—————)
בעימותים בין צה"ל לאצ"ל, נפלו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל. זמן קצר לאחר סיום הפרשה נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע "טיהור", הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל.
ההשתמטות שלי מהתפקיד שהוטל עלי, זכתה עם הזמן להערכה רבה.