מעשה באזרח פיקח ובראש עיר חכם
מאת:
"אדון טלישבסקי לא תוכל לממש את תכניתך לבנייה. לא תוכל לקבל רישיון מאתנו". כך זרק לעברי, הפקיד א. ב. ממחלקת ההנדסה של עיריית פתח תקווה.
ישבתי מולו ולא האמנתי למשמע אוזניי.
"סליחה אדון ב. לא ברור לי מדוע? היכן כתוב שאסור להרחיב את הבית, זאת החצר שלי".
ניסיתי לשכנע, אך אדון הפקיד בשלו. הניע ראשו לשלילה ואטם את אוזניו וליבו. דבריי לא חדרו אליו.
כנראה שנוסף לתפקידו בעירייה יש לו מנוי נוסף: למרר את חיי התושבים המתדפקים על דלתו.
לא עזרו כל טענות וניסיונות השכנוע.
במר ייאושי פניתי למר ישראל פיינברג, ראש העיר (ראש עיריית פתח תקווה בשנים 1966 – 1978).
"במה אוכל לעזור לך מר טלישבסקי", קיבל ראש העיר את פני במאור פנים.
"אני רוצה להרחיב את ביתי ונענה בסירוב ובשלילה מוחלטת". והלאה, הוספתי וספרתי למר פיינברג את תלאותיי לקבלת אישור בנייה.
אדון ראש העיר, לאחר שהאזין בקשב רב לדבריי, זימן ללשכתו את הפקיד ב.
"מה דעתך על תלונתו של האזרח, הנחמד, היושב כאן"?
"מר טלישבסקי מבקש להרחיב את ביתו והוא ובונה סלון בן 30 מטר מרובע. לי בביתי הסלון של 18 מטר מרובע. הסלון שמר טלישבסקי רוצה גדול מדי. אתה לא סבור כך אדוני ראש העיר"?
הפקיד ב. עונה ללא ניד עפעף, ובכך הוכיח שאין לו כל טענות ענייניות למניעת הבנייה שביקשתי, מלבד ההשוואה.
"אם האזרח לא חורג מגבולות הבנייה, מה אכפת לך"? עונה ראש העיר, כהלכה, בשאלה על שאלתו של הפקיד ומסיים בדרישה: "תאפשר בבקשה למר טלישבסקי לבנות ללא טרטורים. תסייע לו בבקשה, ותעשה את עבודתך כהלכה".
קיבלתי תיאבון ורציתי להרחיב עוד.
את עליית הגג החלטתי להגביה, על דעת עצמי, ללא אישור, כך שתוכל לשמש בבוא הזמן למקום מגורים.
בוקר מוקדם, יום חורפי קר וגשום, דפיקה בדלת העירה אותי וזרזה אותי אל הכניסה. עדיין אחוז תנומה, גולש מחום המיטה, לבוש בפיג'מה, שפשפתי את עיניי מרוב תימהון. אדון ראש העיר עומד בפתח הבית. אולי אני חולם? לא, היה זה הוא, כבודו, שסר אלי בשעה כזאת מוקדמת, וללא הודעה מראש.
"באתי לראות מה אתה בונה", כשהוא מצביע לכיוון הסולם, העולה לעליית הגג.
מבלי לחכות לתשובה הוסיף:" אפשר לעלות"?
"בבקשה, אין בעיה".
ראש העיר לא התעצל עלה אל עליית הגג וחזר כעבור כמה דקות.
"יפה. אני עומד לשנות את תכנית הבנייה בשכונתכם, לאפשרות בניית "קוטג'ים", ולבטל את האיסור שהיה עד כה לקומה נוספת בשכונה. אביא את הצעתי בפני מועצת העיר. המשך לבנות בשקט. לא יאונה לך כל רע. יום טוב שיהיה לך", והלך לדרכו.