הגידה לי שאהבה נפשי

יחיאלה זינו מגוללת את פרשות חייה, שלא היו קלות כלל ועיקר.
כמו מטפסת הרים על סף תהום - עלתה ולא ויתרה. לפעמים הידרדרה, אך כעוף החול קמה על רגליה וטפסה שוב.
לבסוף הצליחה לעלות אל ראש ההר, פרשה ידיה ונשמה אוויר פסגות.