יתומה על אניית מעפילים

סיפור חייה של שושנה פקטור, מלווה באנשים טובים ובקיבוץ כפר המכבי, שהצעידו אותה לחיים של ביטחון עצמי ועצמאות.

 

קטע מתוך סיפור חייה:

תוך שבועיים כבר דיברתי עברית. איש במשק (קיבוץ כפר המכבי) לא דיבר רומנית והיה עלי להתגבר מהר על מגבלת השפה. הילדים, המטפלים והמורים התייחסו אלינו, הילדים העולים החדשים, כאילו היינו בתוכם מימים ימימה.

באופן טבעי השתלבתי, איש לא נתן לי את ההרגשה שאני "משם". כך כינו את ארצות מזרח אירופה והאזורים בהם התחוללה השואה.

"אנחנו נהיה המשפחה המאמצת שלך". כך אמרה אווה (אווי) המטפלת שלי בבית הילדים, שבישרה לי את ההחלטה, כפי שנהגו עם ילדים חסרי משפחה, בקיבוץ, שהוצמדו למשפחה מקומית.

שמחתי. אהבתי את אווי ואת בעלה, אבי המאמץ מורדי.

הייתי אצלם בת בית לכל דבר.