יוסי שושני
היי שולמית, שכנתנו הטובה!
השאלת לי בתודה את ספרך "משפחתי" ואני קראתי בו, ללא כל ידיעה מוקדמת על רוחב היריעה על "ליטא" ו/או על "וילנא", מלבד הידיעה המוקדמת שלי על "הגאון מוילנא".
מחובתי הנעימה לציין שבקוראי את ספרך חשתי שחוט משוך לכל אורכו, המעיד שכתבת את ספרך מתוך "דם ליבך" ומתוך תחושת החובה שלך לשמור על העבר, ולוודא שיישמר זכר לקהילה ולנפשות שפעלו על כל תלאותיהם.
הספר ערוך כיאות, ואת פורסת בו תחילה את ההיסטוריה הכללית של האזור ומרחיקה לכת עד פאתי ימי הביניים. את השכלת, בתבונה רבה ובמאמץ, לדלות "מקורות" ולצטט מביבליוגרפיה נרחבת, המספקת תמונה "סמי–מחקרית" אודות האזור, הקהילה על עושרה הרוחני והתרבותי, ויחסי הגומלין בין תושבי האזור המקומיים והשלטון, ודגש על חיי היהודים ששמרו בקנאות על ערכיהם, תרבותם, דתם ופנים חיי משפחתם.
הספר הינו על כן "נר זיכרון" בוהק ודולק.
חלקו האחרון של הספר הדן במשפחה המורחבת והמצומצמת רווי כאב וצער. אך, על אף כל התלאות הוא ממחיש את התקווה, הניצחון והעתיד המשפחתי המבטיח, באמצעות חיים בארץ המובטחת של הצאצאים - ילדים, נכדים ונינים.
הספר כתוב בשפה ברורה, בהירה ומובנת לכל קורא, ומכאן חשיבותו הרבה בהיבט ההיסטורי, היהודי והמשפחתי.
בברכה
יוסי שושני